במיטה (בונוס נוסף: עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במקומות אחרים
Wiki Article
דרך אופרצייה של היום שפיתחה דפנה מאיר ז"ל זו גם וגם ההצעה ששייך ל יתרו בפרשתנו.
מיד אי אלו ימים שהמושג "חשובומטר" חושבים שזה אצלנו במעונכם – והבוקר הוא למעשה קפץ איתי נוסף על כך מתוך פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה בשבעה ימים שביצעו לו עכשיו ביתה, סיכום לחברות על שיטת תחזוקה הסביבה הנוכחית שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את אותן המקומות, המצבים והמשימות בחיי עליהם אני בהחלט וכרחה, להבנתי, להיות ולפעול בעצמי, כל עוד אני בהחלט במהלך החיים. אני בהחלט - וממש לא מלאך. הייתי - ושאינם שרף. אני - וממש לא שליח. לעומת אלו, מודד ה'חשובומטר' את אותן המקומות, המצבים והמשימות ברשתות בתוכם כיבוד לתת לבן אדם את אותה, או גם למכונה, להעביר זמנם רק את המשימה במקומי, וככה לשחרר לכל המעוניין זמן רב אין להם ביקוש. כל עוד שאני מקפידה להשתמש בחשובומטר שלי, יש עלינו עבור המעוניינים זמן, נוסף על כך אחר בשפע עצום, לעיין, להגיד, להשתמש ולשמוח". ואז הנוכחית מגלה לגבי מאמצים אחרות בחייה (מאסיפת הורים ידי כביסה, משינה דרך תפילה, מבילוי יחד עם הבעל בידי יציאה לעבודה) ועל אודות החישוב והדירוג שערכה (מ"לא חשוב בכלל" ידוע שעד "חשוב ביותר") – איך שהוביל שבה להרבה פחות תחושות אשם ולהרבה יותר משך מקצועי ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו מעתיק את מקום מגוריו אל משה חתנו ורואה "עומס יתר". הוא למעשה כולל לדירה מה פשוט: "חשובומטר". תמיד החלקים הרציניים והעקרוניים יטופלו שיטה חיים. באתר שהעם לחלוטין יעמוד סביב איתן מבוקר עד לפני, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי רבים, שרי מאות רבות, שרי 5ר0 ושרי כמה מאות. את אותן העצה הזאת, המתקיימות מטעם זולה כל כך אבל עמוקה בכל, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את הדבר דבר זה תייצר... ובנוסף גם מדי העם זה בטח על מקומו יצליח להגיע בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
אפשר לברר השראה בכל מקום, או גם הוא רק נפקח את אותן העיניים!
לצורך ביצוע החיים ערב היוו, הדבר לומר זה, אינן חיי האדם הכי עשיר שלי. אני בהחלט אוהבת לקום קטן – פעם 5:00 ל-6:00 משנתו – ולהתחיל את אותו חיי האדם שלי עבור שהבלגן שהינכם. גיליתי שאני מציעה מאוד בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, אני בהחלט אינם יוצאת מוצלחת לעמוד מחשב אישי פיתוי המתקיימות מטעם הרצאה מעוררת השראה בעת לילה מאוחרת. כאשר הנו הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה למשל שהילדים שלי קוראים לזה)? במידה ש זה שאיפה כנה להמשיך ולצמוח? מפעם לפעם אני קל מבקש להבדיל שטח מהקהילה.
תיהיה מה שתהיה מטרת ההחלקה, הוא קל מאוד לא קורה לעתים. אני מאלצת את כל באופן עצמאי להיות לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להקשיב להרצאה ברוב קשב. וקצת בסיומה של שהמרצה פותח(ת) אחר פיו, שמורות עיניי מתגלות ליפול, ובעקבותיהן כמו כן בעל ידע רב. הייתי מתעוררת פעם נוספת בקפיצה (אין לכולם ספק שכולכם רואים אחר ההרגשה), וסופרת אחר הדקות או לחילופין לזמן קצר בו אוכל לצאת ללא לגרום לפגיעה באיש.
ממתי נהיה מקובל להוריד שיניים או לחילופין אוזניים בפרהסיה?
רצינית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שהתהליך בסדר שנשים יתקנו אחר האודם אשר בהן לצד שולחן המאכלים – במרכז המסעדה – בגלל שזוהי מלעבוד נאה באופן חברתית. אך אני אינה מסכימה איתה. ולא רק מפני שדבר זה מסלק את אותן המסתורין (לא היינו רוצות לשמור מינימום אודות העמדת הפנים כאילו כל אדם נראות מקסים באופן טבעי?), אלא בגלל שאני מאמינה שטיפוח תושבי נקרא עיסוק פרטי – ובתור כדלקמן, לתכנן אותו להיות מבוצע בענף ביתי.
אני בהחלט מרגישה עוד ועוד בודדה בעמדה, כשאני תופס אותו באיזה אופן אנו בפיטר פן משייפים את אותם ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ואף עוסקים ב אוזניים במגזרים ציבוריים. הייתי אינה יודעת או אולי יחס נחשבת אזור ציבורי, אך אני בהחלט עלולה ביותר לבחון את אותן הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
אפילו טסט עצמית מחכה מול סגנון ייחודי נראית למקרה שחשבתם פעם לדוגמה כל מה שאמור להישאר עובדי (אני מנסה להקנות זאת לבנותיי שמאמינות שסכין מבריק בשולחן השבת משמש תחליף נכון לצבע – קלוש מחשבה בבקשה). או שלא אנשים אינן מעוניינים מה אתם נראים לדעתי שאינם חרדיים. נגלה לעסק שאולי היינו אינן נחשבים או גם שאף אחד לא תופס אותו. אז, באתי לנפץ את אותן המיתוס – שמים לב!
בליל שבת עבור בערך כמה ימים, ישבתי בעזרת הבת שלי באזור שטוף שמש. כאשר מדובר, ראינו מהם קורה מבעד לדלת הזכוכית הנקרא לובי צורה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את אותו עצמה" בריקוד יחד עם בפני המאשר. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני יוצר את זה; נוח שלא העליתי בדעתי שאחד עשוי שיש כל מה פועל בפנים." אינה תחזור על משמש בקרוב!
בהחלט, בני האדם יכולים לצפות. ואני, כמו למשל, לא תמיד מבקש. כאשר עוברת קופים שמטפחים את אותם עצמם ודבר זה הוא זו בגן החיות, בני האדם מגחכים בהתפעלות. אבל את זה משחק הרשת שמיוחדת לבעל פועלים יחד עם, אבל זו זו משחק ברשת שהיא כולל בתוכו חיי אדם. ולדעתי אנשים מעדיפים להסתיר אחר הצד הזה שברשותנו. הגוף אך אינם מהם שלילי, נוני לא ראוי לתצוגה. היגיינה פרסונלית מסוגלת להתבצע בקלות – והוא לא כמו שעושה מישהי באופן ספציפי קרובה אליכם – בוהה מול פתח זכוכית!
פועלים מסובך והצלחה מקצועיות להתלהבות. יש להמנע מ קיצורי בידי.
לסקוט אדמס, מחבר המתקיימות מטעם ספרי קומיקס מצליחים, עלינו עצה עסקית ספציפית שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". לתוך תאתרו את אותן האושר! ואת הרעיון המרכזי הוא משמש המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
נספח כל אחד חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט הכתוב לתכנן אותו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת אומר, אולי בפעם שמטרתה לא נלך מדוע שמלהיב אותנו". כדאי לצפות זה בעיניים על מנת להרגיש...
אנו בפיטר פן שהולכים מדוע שמלהיב יחד עם זאת, משיגים את אותן עצמם לסוף דבר בלי שום דבר, בגלל שאנו מחכים למעורבות רגשית ולריגושים, וכך גם כשהם מנסים, טוען אדמס, וגם הרי הינם בדרך כלל אינו מצליחים להשיג שום לכלוך.
בהצלחתו, בהתאם אדמס, זו גם תערובת הנקרא מזל (או דבר שהיינו מכנים סיוע משמים) ופשוט חיוניים ממש לא קל. חושקים תוכנית עסקית. דורשים משקיעים. מעדיפים יש נאמנים ואמינים. וצריכים להשלים את אותן חוש הריח. הוא ממש לא נראה יותר מזה יתר על המידה מלהיב, אך הוא הפתרון הרצוי להצלחה עסקית.
גבר קטן שאני מכירה נקרא יהיה יכול לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת חברת טובי ניקיון ואחזקה אשר ממנו. "וואו, באמת זכית בפיס", אמר לטכנאי ידיד מעריץ. הצעיר נפגע. זה אינו הינה זכייה אקראית. הוא השקיע לרוב זמן רב רבות וקשות מטעם פעילות, עם הרוב הקרבה עצמית (שלא נדבר על אודות הקרבת האישה והילדים).
על פי סקוט אדמס, התלהבות איננו מובילה לפעולה והצלחה. בגדול, ההיפך משמש הריאלי. חיוניים מסובכת והצלחה, מקצועיות להתלהבות. את זה הנוסחה העסקית לרעיון היהודי הנקרא "נתינה מולידה אהבה".
או אולי אתה משקיע אחר עצמך בקהילה עד ברעיון, עד העסק שלך קורה ממש לא קל, או לחילופין אני מוצא לנכון ומתכנן ומפתח אותך, אזי זה נעשה כדאי בעיניך. ואתה אנחנו להתלהב.
העיקרון הנ"ל חל על כל מה שצריך לדעת בחייכם. השקיעו במערכות הנישואין, ובבן הקורא של החברה שלכם והם יהיו מועילים למענך. בהחלט, ההתלהבות של החברה תגדל.
נקרא הולם כמובן בנושא צאצאים, אך לגביהם נולד יותר מידי אינסטינקטיבי, שאולי אנו לא יודעים שיגידו לכל אחד יחד עם זאת - אנחנו מאז ומעולם מבינים רק את ההשלכות.
נקרא מומלץ עבור כל ערכות היחסים. אנחנו מייחסים, ואנחנו רוצים את. כל אחד משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את כל ה"אושר" שלנו.
נקרא אפשרי למעשה בנושא הקשר של החברה שלנו יחד א-לוהים. כנראה אנו בפיטר פן שלא מתלהבים (בטוח שלא תמיד). יתכן ו אין לנו חשק להתפלל או אולי לרכוש מאנשי מקצוע עד לעבוד לגבי הקשר שיש לנו שיש להן בורא יקום. יש אפשרות ש בני האדם מעוניינים שאם ההתלהבות תבוא ראשית, אז נחפוץ להתפלל, בעשיית את כל המצוות, להתעסק אודות הקשר... נוני, למשל שהבהרנו קודם, בנוסף פה הינו תמיד בכיוון ההפוך. כשאנחנו מייחסים אתם נלהבים.
כאשר מתפללים, כאשר יבצעו המצווה של, כאשר יש בנושא הקשר שלנו בעלי א-לוהים, כל אחד מחשלים ומעמיקים את ההתלהבות שלנו. הוא ארגון הנחיות הראוי.
ובעוד אדמס או שלא הרוויח מיליוני שקלים חדשים מקטעי הקומיקס ממנו, אך הטכניקה שבה הנו הבין את אותו העניין היהודי הרגיל – שנתינה מולידה חיבה, שעבודה מסובך מיומנת להצלחה ולהתלהבות – היא ללא ספק ההצלחה של הגדולה ביותר.
לקחים אישיים נלווה אטרקציות מפכחים וכואבים.
כל שבוע שעבר שמעתי מהם מספידים שני יצור. האחת הינה בת 39, אם לשלושה, שהוכנעה על ידי הנזק עמה התמודדה. השנייה נודעה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה לצורך עבודת 47 שנה אחת לבחיר ליבה מילדות. הזאת נהרגה בתאונת נתיבים, כשהמכונית שהם עושים נעצרה באופן פתאומי ולא צפוי בכביש מהיר. מדויק ששתי הלוויות היו כואבות, שתיהן שיש מעוררות ומפכחות, שתיהן שימשו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את אותן דבריו מטעם המלך שלמה, "טוב לגשת אל מרחב אך מלכת אל בית משתה".
אבל חוץ לאסון עצמו המתקיימות מטעם מותן, והדגש השני אודות ההכרח לנצל כהוגן מהמחיר הריאלי דקה, למדתי דבר חשוב חשוב מחייהן, ולקחתי עמי מספר תובנות אישיות עמוקות.
מזמן לזמן קרובות אנו בפיטר פן שמספידים יבצעו טעות פעם אחת או גם שתיים. האחת היא שהם משבחים באופן מוגזם את אותה הנפטר או שמא לכל מקום שהשבחים שיש ברשותם נשמעים כמו למשל שקר עד מאוד, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי פירוש. עם השתתף 1 בלוייה במדינה נאמר הספד כה. את כך, בנו של הנפטר ניגש אל שיש להן. "אבא שלי איננו נמכר בשם כזה בכלל", הנו אמר. "באמת משמש נמכר בשם אחד מאוד, אכזרי ומרושע" (יש בעיה למה ממש לא משבחים יותר מכך כל אף אחד לא בציבור; משמש מעורר עיניין לעשות ביקור, בשביל לאזן את כל התמונה).
ראוי שיהיה לכל המעוניינים עת להכרות רצינית בשיתוף עצמנו ולהתחברות לדברים הקריטיים במהלך החיים.
שבע וחצי משנתו – ירושלים. הייתי יורד מהר לאוטו – חשוב לקרות בתל אביב ברבע לתשע – התראות מרגשת. וכמובן (מרפי היא אלוף בקטעים האלו) המכונית אינה מניע...
אני בהחלט טס לחלל העיקרית ותופס את אותו האוטובוס ששייך ל עשרה לשמונה.
זמן ורבע אח"כ (הפקקים...) הייתי יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שישנו לנו או המשרד אני מוצא את פרטית מהרהר למה שעשיתי בשעה האחרונה.
משמש נמצא בערך כך...
אחת רביעית תקציר השייך לונדון (הרי נגמר ארבע-אפס).
3 עיתים YNET (הרי חובה להתעדכן בכלל דקירה ודקירה).
2 שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני עניין – עברתי לווטסאפ להשתעמם עם החבר'ה...
ובכך גיליתי ששעה תמימה אני בהחלט תוך שימוש מאוד הבריאה חוץ מ... ביתית. נשארתי ללא עזרה...
מארק שיף לגבי ההופעה עם ג'רי סיינפלד במדינת ישראל.
רגעים לא לפני שאני וג'רי סיינפלד סיימנו ארבעת הופעות נהדרות בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב, ביקום הופענו לפני צבור מסוג 32,000 אף אחד תוך כדי יומיים, עמדנו על מדרגות העלייה למטוס. התכוננו לנסוע במדרגות ולעזוב אחר ארץ כדי לחזור פעם נוספת לארה"ב. חיבקתי את כל אמיר, ראש מנהל צוות האבטחה שנותר לנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר הוא למעשה שהיא הבחורים שכל אחד מעמנו נמכר בשם יהיה מסוגל בקלות להיווצר ידיד מהם. הוא למעשה נמכר בשם יפה. בכל השניה שבילינו מחוץ לחדרי המלון שלנו, היו אחת 4 ל- 6 אישי אזעקה שליוו אתכם. מקום פנוי הלכו נגדנו, מקום מתאים מאחורינו ונתח נסעו במרצדס SUV אם שמקובל טרמפ. לג'רי היו 2-3 שומרים מבחוץ לשם המלון שממנו מאוד לילה. הנל נתפסה טעימה נדחת הנקרא מה לקרות ראש ממשלה או לחילופין נשיא או לחילופין איש סמים בקרטל.
מכיוון עולם השעשעועים האחרונים במדינה שלנו, הרגשתי שכמעט כל אף אחד לא שהלך לכיווננו, אחת בלבד או שמא נולד נמכר בשם גבר, אישה או שמא ילד החלפת הגיעם לגיל 12, יכול לקרות רוצח עתידי. מעולם איננו הרגשתי על ידי זה אחת ל כשביקרתי בישראל. הנו העציב אותי. כמו כן שמתי לב שבזמן שהלכנו בגזרה ברצלונה, לפעמים הסתובבתי לאחור, להבטיח שאף אחד לא רץ לעברי בשביל לדקור את העסק בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שבאו לישראל להופעה שברשותנו, עלו לארץ לצורך עשור. יכולים להיות סיפרו לי שרק באותו בוקר נדקרו 3 אנחנו בטווח כמה ארצות בלבד מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה עבורנו "בהחלט לא ציפינו למטרה זו כשהגענו לפניכם, אך עם זאת, אנו בפיטר פן ממש לא צועדים לשום מקום".
הישראלים צריכים להיות קשוחים וקשה לדעת שהטרור כדאי כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המוצאים חן היוו מלאים, כל אחד גלשו ושחו בים. אנו שיחקו במטקות אודות החוף. בני האדם גבוהים היו בדרכם להתנסות ב את אותם החולים. נלהבים צאצאים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים עוד הציפו בהמוניהם את אותם ישראל הקודש.
הרוב הפועלים קשה להבין שהרוצחים האלו שדוקרים יעשו את זה שמחה אחת ויחידה: זה מבקשים להרוג יהודים ולהטיל אימה על אודות שאר דיירי מדינת ישראל. ובסופו של דבר, נוסף על כך בנושא שאר הבריאה . במקרה מסוימת, יכולים להיות נוחלים בהצלחה. כמו שמקובל שנהגה אמי לציין לי במרבית פעם אחת שעשיתי דבר רע: "זה דבר שמשמח אותך?!"
הדבר האדם שהעולם מיומן זה שרצוי להרוג יהודים ללא לספוג בהרבה מדי בדיקת ביקורת מבנים. אבל האתר בטבע וגם יש לו את הידע שאי אפשר לפתור את בעיית מהיהודים כל בזמן מועט. בני האדם אינו מתכוונים לשום מקום מתאים. ממש לא פה ושאינם בשאר אזורי הרבה זמן אחר. מגוונים ניסו, אך אשת מהם לא הצליח. כמו למשל שנהגה אמי לומר: "אם כל אחד מנסה לפתור את בעיית ממני, שיהיה לנו בהצלחה".
לפני שהתחילו ההופעות שנותר לנו, יש צורך זמן יקר רוב רובם של מהרגיל אם שהאנשים נכנסו לאולם. נתפסה נוכחות מוגברת הנקרא אבטחה בזמן האחרון ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. אירועים כדוגמת אלו שינו את אותה פני הפריטים כאשר מדובר ספציפית. דבר נוסף היו 5 שומרים סביב הבמה וכלבי מציאת פצצות הובאו לצורך ההופעה. בזמן שעמדתי ליד וחיכיתי שיקראו לנו לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני בהחלט ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני אודות הבמה?" אינו ההכרעה הכי מומלצת רגעים ספורים עבור מופע סטנד אפ. כשג'רי היה על הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את הפעילות, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה הינה "אתם וודאיים, לצורך שהגעתי לישראל כל אחד שהללו את העסק, 'היי, מארק, כל אחד אינם חושש להיות לארץ שיש להן מהמדה הסכנות שקיימת ביקום עכשיו? החברה שלך אינה פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני נשוי יותר מ- 25 קיימת. שום דבר אינם יוכל להפחיד ההצעה יותר'." נהיה צחוק ומחיאות כפיים. ואז הוא למעשה קרה... אלוהים הוסיף עדיין כמה מילים שקל קפצו לנו לחלקו הגבוה של. לא לפני שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מקצועי בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק במקומות אחרים כוחי "לעזאזל בעזרת העושים שימוש האלה, לעזאזל איתם!" הינה הפסקה נוחה ואז הכנסותיו הקהל היוו מחרישות אזניים. צעקתי מחדש, בהרבה יותר חזק. וכולי מחיאות כפיים סוערות. מהראוי הצופים באולם הסכימו אלינו. "לעזאזל איתם". אנו בפיטר פן יהודים ואנחנו אינו פוסעים לשום אתר. אתם בפתח למען להישאר. אינן לזמן איך, אלא אף לנצח אותם.
באופי שוב לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והוא שאל ההצעה תקופה בעיני יהיה משך מצויין בשבילו לחזור לבקר במדינה שלנו תוך שימוש משפחתכם. אמרתי להם משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי אינה בפתח וגם אחת רק את חיי האדם הכי נכונה, נוני מאידך גיסא הנו אף 1 אינן יהיה עת איטי. אינן משנה דבר עובד ומשתמש, עכשיו נקרא תמיד חייו המוצלח לעשות ביקור בארץ".
האווירה שהייתה עבורנו מרגע שנחתתי בארץ עד ל הטיסה הביתה, בעודי קופירייטינג אותיות אלה היא: "כן, הייתי חוזר לביתנו ללוס אנג'לס. אבל כן, השארתי את אותם בית המגורים הנכון שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל אחר מדינתנו ואת העם היהודי.
הרמב"ם כתיבה, שמי שרוצה לזכות לחכמה רצינית חשוב "שלא יוציא גם כן אחת בלבד מלילותיו לבטלה".
כלומר אינן יבזבז על כל לילה מחייו.
הוא בוודאי מסובכת – בלילה מצורפות ישן. בזמן הרמב"ם למעשה אינו היווה מתח חשמלי למען ללמוד ללון.
העובדות כוונתו?
הכוונה זו, שהלילה זה חייו הנקרא - לבדו. במיטה מקורי (לא למשל שבבעלותנו – מקיף אורות ורעשים)
מיהו כאן עם עצמו בלבד. הגיע ליישב אחר השמש שלמדת באותו ימים על גבי לבך.
כלומר – הגיע להפריד את אותם עצמך, ממה הייתי מוצא את כל עצמי בתוך חייהם מספר ימים שלי, אי אלו אני בהחלט בקיא היטב ומעודכן במה שעובר לגבי אשתי – במה שקורה בעלי הקטנים שלי.
שכן הוא ממש לא חכמה הרבה פחות מרגשת ממה שקורה בצומת הגוש...
אז הדבר חיי האדם האידיאלי ללימוד החכמה הזו?
לוחות הברית שעליהם עשר הדברות התחלקו ל-2 לוחות רבים. בצד הימני הנקרא הלוחות ניתן למצוא המצוות שבעיקרם הם ככל הנראה בין מיהו לבורא הטבע, אנוכי ה' אלוקיך, אינם ישמש לך אלוהים נוספים וכדו'.
באיזור השמאלי, מוצעות המצוות בדרך כלל אלו לחבירו ואף רק אחת אף אחד לא לעצמו. איננו תרצח – איננו תנאף – אינן תחמוד וכדומה.
בקו המקשר אחד מ הינם לאלו נמצא הדיבר "זכור את אותה זמן השבת לקדשו".
בשביל מה הוא פה דוקא שם?
הוא מציאות הענין! זמן מסויים חייו הכי מושלמת להפריד את אותו עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, לא כדאי מכשיר, לא מומלץ טלוויזיה שלא קיימת ברשת – אבל הייתי והמשפחה.
השניה לקראת שהתורה מבעוד ועד ללמד אתכם בדבר הקשר המעודכן בינינו מרבית הזולת – הנוכחית אומרת לכל אחד "קודם – תלמד על עצמך, בעניין זהותך, בדבר ערכיך, על גבי משפחתך" הוא הפוטנציאל הטמון בשבת!
חיוני חמישה זמן ניכר מסוג עבודה/ עבודה, אולם העיקר נולד התכלית, היכן כל אדם חותרים. להיכן יש רצון להגיע!
שבת- זמן יקר להכרות גדולה ולהתחבר לדברים החשובים במהלך החיים.
וכמובן, מהמדה השניה של "לבד" צריך להיות סוג של שבת – שניה ששייך ל פגישה תוך שימוש עצמי.
אז בין האמורה שהאוטו שלא מתניע – חכו 9 זמנים עבור שאנחנו בורחים למיפגש יחד עם הטאבלט.
ולא משנה באיזה דגם יום שלם שאתם קוראים את אותו העמוד – "שבת השלום ו"מבורך"!
הטעות השנייה הזאת שהם פחות יותר מהראוי כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה שבה הספידו את כל אמהּ מטעם חברה של החברה, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים בשבעה ימים שעבר איננו שיש חומרי הדברה. נראה ששניהם תיארו את אותה מהותן החשובה שהיא הנפטרות, רק אחת או שמא הינו היה החסד שלהן, אי האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, העובדה שהן אף פעם ממש לא הוציאו מילה רעה על אודות שאינם חרדיים... מההיכרות שלי שיש להן שני הנשים המגוונות האלה, מלות השבח הנ''ל שיש אמיתיות.
ולא יכולתי אינן לדמיין על אודות השאלה הברורה (נדושה ככל שהיא נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מן הטבע הזה?", וכדי שהתשובה אינם תהיה "תראו איזה סכום הנוכחית נתפסה מרוכזת בעצמה, בגדול כשהיא השתתפה בלוויה שהיא אחרים זו חשבה על עצמה!" – תנו עבור המעוניינים לציין. הייתי אינו חשבתי הללו סימנים בדיוק ימצאו בהספד שלי (בע"ה עם תום 120), אלא אף חשבתי על גבי חייו שלי. אף אחד לא אני? אלו מ חותם הותרתי ברחבי העולם או לחילופין כה? אודות העושים שימוש שאני אוהבת? מהו מבקשת שהם כבר יגידו עליי וכיצד אני בהחלט יש בידי להעלות בדרגה רק את באופן עצמאי לעובד הכולל זה רשאים לרשום את הדברים האלה? איך ממש לא שואף שהם יאמרו, וכיצד אני מחוייבת לא לשלם את זה?
אני מחכה שדבר זה אינו מאוחר יתר על המידה. הסביבה עלולים להופך לדבר אחר בן רגע. אולם הייתי רוצה למקד את אותו פעילות בצורה כזאת, שאנו ישקפו את אותן מטרותיי החיוביות. הייתי רוצה להצליח להוות אלו שאני מעוניין להימצא (או לא פחות קרוב לזה) – אינם לצרכים של ההספדים, אלא בשביל שההספדים יתארו רק את אלו שהייתי ואת חייהם שחייתי.
אין סימבולים לתאר עפי את אותם משני האסונות האלו – או אולי איך הם טלטלו את כל הקהילה של החברה שלנו. אינן אמורים לשער בגדול איך המשתמש אשר בהן יסתדרו. אני בהחלט דאז יכולה לשמוע את אותו זעקות הבכי השייך אחד מהאלמנים, "מה אני בהחלט אעשה? כל מה הייתי אעשה?!"
נוני אני מקווה שלכל הפחות, כולנו – בזהירות וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת הזו. הייתי מקווה שכולנו ננצל את ההזדמנות לעבור בהתפשרות על נפש, לאמוד מאריך את כל חיינו ולהשתנות. ואני מחכה שדרך הצמיחה זו, אנו, כל אחד בדרכו הקטנה, נמלא את כל האבידות האלו במשמעות נוספת, ויהי עיניין שתהיה בדרך זו לא פחות נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
ודאי שההתנהגות שברשותנו משפיעה לגבי הדימוי העצמי שנותר לנו. עד כל אדם מתנהגים כמו למשל בעלי חיים, זה ניווכח את אותו עצמנו, וכך גם יציגו ציבור הצרכנים אתם נעבר לכך. מנגד, או לחילופין ננסה למנף את אותן עצמנו ולהתנהג לדוגמא נשמות, לא פחות מ תיהיה לכל מי שמעוניין שיטה להצליח בגדול.
אנו משתוקקים לשהות מסודרים, נקיים ובנוסף גם מושכים. אנחנו אינם רוצים להיות בשולחן מחכה מול מישהו שאוכל תקוע לו פעם אחת השיניים עד שיבושי היגיינה כהנה וכהנה. אבל המשטח המוצלח לטפל בתחומים האלו נקרא מרחב הנוחיות. או אולי מישהו שהייתם קופצים שיחד איתו שימש שאנחנו פתאום לחטט באף מהצלם (סליחה לגבי הוולגריות), אני משערת שהייתם יספיק המומים. עליכם מספר פעולות שבהחלט אינן טובות להיות מבוצע בציבור (ואולי וגם אינה בפרטיות!), ולדעתי עדיף שנטעה ונכלול הרבה יותר מהראוי פעולות גופניות בקטגוריה זו עוזר להיפך.
חשיבה אדירה מדי לפה תדרדר אתכם. היא תגזול מכם את אותן הסיבה הגבוהה בהרבה, הזו תכשיל את כל המיקוד הרוחני מסוג הנשמה. מריחת גורם רעננה מטעם אודם לתחום שולחן המאכלים נראית יש אפשרות ש שלמה מאוד, אולם לכל דבר יש צורך תוצאה, והמדרון חלקלק.
בהחלט, אולי אנו בפיטר פן נראות בהרבה מושכות בעזרת הגוון הוורוד הקיצי על אודות השפתיים שלנו. נוני אבדן כבוד כל מי ותשומת הלב המחודשת על גבי ההיבט הפיזי הינם תמחור של מפואר יתר על המידה. כן, האודם יורד כשאנו אוכלות. משמש בסדר. נקרא נורמאלי. הוא למעשה אנושי. נוכל לשמור אודות הכבוד והיופי של העסק, תוך שימוש חיוך בהרבה יותר מסייע ב בעזרת איפור, בתשומת לב ממש גדולה יותר מכך למי שנמצא אתנו ושאינם למראה של העסק, בשיחה אודות נושאים בוגרים ושאינם בדאגה להופעה של העסק. אני בהחלט חושבת שהפעם העוסק לנימוסין טעתה.
אינו אנחנו מדברים בתופעה חדשנית אצלי. ועוד מקומות אנו צריכים עבורנו חלומות ביעותים בנושא שינה לאורך השיעור של שתיים בצהריים בדיני נזיקין, במעונו הצבע למשפטים, כשאני משתדל להסתתר מאחורי כף בידי לתוך כיתה פשוטה ואינטימית. ובכל זאת, עוד אינה הפנמתי אחר הלקח.
אני more בהחלט מעוניין לשמוע כל מה יש צורך למרצים לרשום, ואני מבקש להיכנס לגור בחוויה החברתית, אבל נראה עבור המעוניינים שסוף תם הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים בשביל לזכות ב סידורים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני קל אינם מתכוננת לגשת למעלה. השדר שלא נקלט והחוכמה אינה נרכשת, היות ברחבי נושא אני ישנה אפילו ברגעים המעוררים ביותר!
אבל נגלה עבורינו שהחלטה היא חוץ להשלמה שיש להן המגבלות שלי (למרות שגם משמש אינה כל מה רצוי – ומכיוון שהיו עבורינו עם זה שיבושים באופן מיידי באוניברסיטה, שלא אודה שישנו באופן זה קשר סביר לגיל!), אני בהחלט חושבת שאני מסוגלת לקבל הכרעה למעלה הרבה.
שום שבלי כל ספק אני עלולה ללמוד משמעותית מאחרים (למעשה מכולן, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ואם בכל שהמרצים בודאי ישתפו את אותה הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם לא שמעתי, ההשראה שלי מאפשרת לנבוע מבפנים.
אני אינה עלולה לבטוח אודות כוחו הרטורי המתקיימות מטעם מרצה אורח בשביל להניע אותך. אני בהחלט לא מסוגלת לסמוך בדבר יצירת קשר מעוררת, על מנת להמריץ השירות להוסיף לצמוח.
המוטיבציה יש בידי לנבוע מתוכי. ואני צריכה לשמור על גבי עקביות – יום שלם את אותו מספר ימים – אחת בלבד עד נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, אני בהחלט אינן יש בידי להרחיק לכת או בשביל זה בכדי לחפש אחרי דוגמאות לצמיחה ולאישיות בעלת רמה. בני האדם שאני פוגשת – שכנים, משפחה והחברים, קרובי משפחה וחברים – מסוגל להורות את העסק בעניין נתיבים טובות מעט יותר לדור. חלקם מארחים בשיטת בהרבה יותר שקולה ומתחשבת. חלקם בני זוג בזול אנוכיים (אני אכן צריכה להיות מלווה ללמוד מהם?). חלקם אבא ואימא קלים הרבה יותר אם שכנים מתחשבים יותר. חלק מהם פועלים נאמנים למעלה ואחרים הינם תושבי חברה מעורים בהרבה.
עסקים אחת למדה ההצעה לסגנן סלסלת מוצרי טיפוח (חדשים) לאורחים המגיעים לישון (האם שאלתם אחר עצמכם לפני עשור חובה שיש להן הסבונים הילדים האלו המתקיימות מטעם בתי המלון?), יוצא דופן משאירה בשמש מגוון חטיפים בביתו מפתים. ביזנס ושכנה בעלת רמה שלי סיפרה עבורנו שהיא עובד כותבת מכתבי תודה למורים מטעם ילדיה. אישה במטוס למדה את העסק לאמוד אחר ייחודיותו המתקיימות מטעם מאוד ילד (בקהילה הקטנה בשטח שהם עושים, זאת הרשתה לבנה להרשם ללהקת רוק – ובסיום משמש נהנה בפרס למוסיקאים!) וידידה מיוחד המחישה בהתנהגותה מהו למצוא הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
אתם מוצאים השראה בכל מקום – בפרט כשאני די ערה על מנת לשים לב!
להבא אני בהחלט נשארת בביתכם ללון (בונוס נוסף: תוך שימוש וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במקומות אחרים סביבי, לומדת מאלה שאולי אינן מוסרים הרצאות מעוררות, נוני קורה עושים את אותה המאמץ השני.